זה קרה בערב, ערב מרגש אחד, כזה שזוכרים לכל החיים… ניגשו אליי כמה חברים במהלך מסיבה וממש התחננו: “תמציאי לנו כבר משהו שיעזור להקל על מחלת הפסוריאזיס, הרי את עובדת שנים בחברת תרופות בינלאומית, אנחנו ממש לא מאמינים שאף אחד לא מצליח למצוא לנו תרופה.” יוסי מוסיף: “הרי את יודעת שאני סובל מעל 10 שנים, לא הולך עם אישתי וילדיי לבריכה, לא נהנה מהחיים, הגרד והסבל בלתי נסבלים.. ואני כבר ניסיתי הכל”, מוסיף עם דמעות בעיניים. סיפור של ידידי הסובל התחיל לחלחל, ולא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. בהתחלה אמרתי לעצמי “כל הנושא הזה גדול עליי, חוקרים בכל העולם לא מצליחים למצוא תרופה שתרפא את הפסוריאזיס, מי אני שאנסה?” אך הנושא לא עזב אותי, והתחלתי לחשוב על פתרון אחר, גישה חדשה, גישה מחוץ לקופסא, משהו שעוד לא עשו לפני. הרי כדי להגיע לתוצאה חדשה כדאי לנסות דרך חדשה. וכך עשיתי.